זכויות רפואיות של הקטין

זכויות רפואיות ביטוח לאומי מי מחליט ולמי הזכות  בעניינו של הקטין-

הסכמה מדעת  לגבי טיפול רפואי.

בן 16 סירב לכימותרפיה וברח – המשטרה החזירה אותו לטיפול (מן העיתונות)

"לא רק הטיפול יכול לעזור, יש גם תפילות שיכולות לעזור.

הטיפול הזה לא מועיל לי, הוא רק יזיק לי ואני לא אחזיק בו מעמד", 

 

כך אמר הנער  שברח באמצע טיפול כימותרפי .

הסיפור העצוב חשף בעיה המעסיקה מזה שנים  מטפלים, מחוקקים,

הורים וילדים בגיל ההתבגרות לגבי נושא הסכמה מדעת לטיפול רפואי

שהינה בעלת תוקף משפטי. מה הן הזכויות הרפואיות של הקטין.

ככלל במדינת ישראל  על פי חוק הכשרות ואפוטרופסות, ההורים הינם 

האפוטרופוס הטבעי של ילדם עד לבגרות בגיל 18.

 חוק האפוטרופסות והכשרות אומנם מאפשר לילדים לפעול

בנושאים שונים בהתאם למה שמקובל בקבוצת הגיל  הרלוונטית להם 

על פי ס' 6 של החוק, אולם אין בו כל התייחסות להסכמה מדעת  לגבי טיפול רפואי.

בנוסף גם בחוק זכויות החולה אין כל התייחסות להסכמה מדעת של הקטין כלל,

והחור השחור הזה פורש שעד גיל 18כולם נחשבים לקטינים מרגע היוולדם

ועד גיל שמונה עשרה. בפוסט זה לא נעסוק בילדים הקטנים  עד גיל 14.

בגילאים צעירים אלה אין  מקום  להסכמה מדעת של הקטין

( חוץ ממספר חוקים המבטלים את הגיל כגורם הדורש הסכמת אפוטרופוס.

דוגמא: הסכמה מדעת להפסקת הריון של קטינה  ולא משנה הגיל הינה הסכמתה בלבד

ללא יידוע האפוטרופוס וכנ"ל חוק לבדיקת נגיפי איידס שאינו דורש הסכמת הורה

או אפוטרופוס לביצוע בדיקה בילדים החל מגיל שלושה עשרה)

 הבעיה העיקרית איך להתייחס לקטינים הבוגרים בגילאי 14-16 ועד 18.

 על פי החוק עדיין אין להם אמירה בהסכמה מדעת בעייניני רפואה וטיפולים.

קיימת מגמה נמשכת, בארץ ובעולם, להכיר בזכויותיהם של קטינים ובני נוער

בהתייחס לגופם ולמצבים שונים בחייהם. בבסיס מגמה זו התפיסה שבני נוער,

בימינו אלה, מסוגלים לקבל החלטות הנוגעות לגורלם, על כל ההשלכות הנובעות.

המועצה  הלאומית לפדיאטריה  ממליצה לאפשר בנושאים הקשורים להסכמה

לטיפול רפואי הגדרה מפורשת של מעמד הקטין עי מבחן משולב של גיל ובשלות

באופן התואם את עקרונות האתיקה הרפואית, את ערכי היסוד הנוגעים לכבוד האדם וחירותו

ואת המגמות הבאות לידי ביטוי באמנות בינלאומיות העוסקות בזכויות קטינים.

אוטונומיה לקטין בהתאם להתפתחותו 'אוטונומיה מתפתחת', ומאידך להימנע

מפגיעה באחריות ההורית העולה בקנה אחד עם טובתו וזכויותיו של הקטין,

בבחינת – "אין נוטשים קטין לזכויותיו".

 בעניין הזכות של הקטין להחליט ללא אפוטרופסיו  יש לבחור בגישה של

"זכות מתפתחת" המוקנית באופן הדרגתי לקטין בהתאם לגיל, ליכולת ההבנה

והבשלות הרגשית לקבלת החלטות רפואיות ובהתייחס לרמת המורכבות והסיכון

של הפעולות הטיפוליות והשלכותיהן.

המדדים שנבחרו ע"י הועדה כקובעים למתן טיפול רפואי לקטינים באופן עצמאי

או עצמאי למחצה, הם – גיל הקטין, "בשלותו" הנורמטיבית והאישית,

ו"סוג הבעיה הרפואית והטיפול המוצע" לו.

האם טיפול פשוט כמו ביקור אצל רופא המשפחה  או טיפול מורכב דהיינו

ניתוחים או טיפולים פולשניים אחרים ששם נדרשת הסכמה בכתב ולכן מעורבות הורית.

החשש של המערכת שזכויות הקטין עלולות לגרום לפגיעה בטובת הקטין.

לכן בתי המשפט  קובעים שככלל טובת הילד גוברת על זכויותיו וההחלטה נותרת

בידי האפוטרופוס או בית המשפט במקרים בהם טובתו עלולה להיפגע,

דוגמת המקרה שציינו בתחילת הדף.

לציין שקופות החולים  יצאו נגד ההמלצה שרופאים מטפלים  יצטרכו להעריך

בגרות ובשלות בסד הזמן העומד לרשותם ועדיין אין הסכמה בנושא.

קיימת הסתייגות בנטילת האחריות בנושא  בקרב הרופאים המטפלים בקהילה.

 

ניתן לסכם ולומר שהומלץ על מתן אוטונומיה וזכות מתפתחות לקטין

באופן הדרגתי ובהתאם לגילו/ה:

 1. הזכות ליידוע ושיתוף בכל גיל כולל הסברים, סוג הטיפול ולאפשר להביע את עמדתו/ה

 2.הזכות להסכמה משתתפת (assent):  קטין מגיל 14 זכאי להיות שותף לקבלת ההחלטות

    וגם לתת הסכמתו לצד הסכמת הוריו בכל החלטה רפואית הנוגעת לו.

 3. הזכות להסכמה עצמאית (consent):  קטין מגיל 14-16 זכאי לתת הסכמתו

     לפעולות רפואיות מסוימות, גם ללא ידיעה מראש והסכמת הוריו/אפוטרופסו

     אם המטפל בו מתרשם  שהקטין   "מבין ובשל".

 4. קטין מגיל 16 הגיל יוצר "חזקה" (הנחת עבודה ונקודת מוצא) שקטין הוא "מבין ובשל",

   ולפיכך יש לו יכולת לתת הסכמה לטיפול רפואי בו ביחס לפעולות רפואיות שגרתיות ופשוטות,

   או לפעולות שנוהגם של קטינים לעשות לבד בגילאים אלה.  חזקה זו אינה מוחלטת,

5. גם בנושא סודיות רפואית  הזכות של הקטין הינה  חלקית ויש לידע את ההורים בדיעבד.

    לציין שגם בכנסת הורמה הכפפה  בסוגית שינוי גיל הקטין בנושא  הסכמה מדעת לטיפול רפואי.

    בהצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הסכמה מדעת של קטין), התשע"ה–2015

   נכללו כל ההגדרות לגבי  ההבנה והבשלות שצוינו  המאפשרות לקטין  את הזכאות 

   להיות שותף או לתת הסכמתו באופן עצמאי מלא או חלקי  בנושא טיפול רפואי

  כפוף למגבלות השונות שציינתי.

נכון לעכשיו מדובר בהמלצות והצעת חוק אך ברור שלאור  המגמה הקיימת  בארץ ובעולם

להכיר בזכויות  קטינים ובני נוער  בזכות על גופם  הדברים קרובים לאישור ויישום.

 

מימוש זכויות רפואיות  דורש מיומנות,ידע וניסיון .

לייעוץ ע"י עורכת דין שהנה רופאה בהכשרתה השאר את פרטיך או התקשר.

 

 

ד"ר לבר סגל ענת עו"ד

 

 

 

 

הכתוב מבוסס על המלצות  המועצה הלאומית לפדיאטריה והצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הסכמה מדעת של קטין), התשע"ה–2015.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*