רשלנות רפואית ברפואת המשפחה

1. א. מורה דרך בן 61    פנה ב2012 לרופאת המשפחה בתלונות בדרכי השתן  וחשש  מבעיות עם הערמונית.הרופאה שלחה אותו לבדיקות שונות כולל  בדיקה  מכוונת לשלילת מחלה של הערמונית. על אף  הערכים החריגים  הרופאה לא התייחסה לכך לא עדכנה את א. ולא בדקה אותו  גופנית כנדרש לאור תוצאות הבדיקות. בהמשך על אף שנפגשו מספר פעמים הנושא לא עלה. רק שנה וחצי מאוחר יותר התגלה באקראי לאחר בדיקת סי.טי  עקב כאבי גב בלוטות לימפה מוגדלות באגן  וערכי הערמונית החוזרת  היו  גבוהים  מאוד ונצפו גרורות בעצמות. טופל  אונקולוגית ומצבו השתפר. הוגשה תביעה על פיצוי  בגין נזקי גוף בטענה לאיחור של שנה וחצי  באבחון הסרטן.בית המשפט קיבל התביעה וקבע שיש קשר סיבתי בין האיחור באבחון  למצבו הרפואי .נקבע "שכשיש תוצאה של בדיקה  שהרופא הפנה המטופל וחורגת מהנורמה ומחייבת המשך טיפול במיוחד במקרי מחלות מסכנות חיים חובה על הרופא לעדכן המטופל בדחיפות ולדון על המשך הטיפול מבלי  לתלות  את בחינת התוצאות ביוזמת המטופל". מכאן רשלנות ופיצויים.
2. ב.עבר התקף לב  חריף באפריל2001, בגינו נגרם לו נזק בלתי הפיך בגזע המוח, ותרדמת מוחלטת (COMA). הסתבר שבפברואר חודשיים קודם , עבר מסניף  קופת חולים לשני .  אז התייצבה בפני הרופאה רק אשת התובע שקיבלה הפניה לבדיקות כולל א.ק.ג ללא נוכחות התובע "כי שונא להיבדק". הרופאה לא דרשה שיחזרו עם הבדיקות של  התובע , לא בדקה אותו ולא רשמה  את ההפניות והבדיקות שהמליצה. כמו"כ לא בקשה תיק קודם.באפריל יומיים לפני אירוע התקף הלב הגיע  לבדיקה עקב  כאבים בחזה על אף שרשום בתיק  כאבים בחזה לא נשלח לא.ק.ג וגם לא הופנה למיון .

להמשיך לקרוא רשלנות רפואית ברפואת המשפחה ←