רשלנות מעסיקים בשטח הרפואה כלפי עובדיהם  

 

 בעוד שהתביעות ברשלנות מקצועית רפואית  סיבתן

התרשלות הצוות המטפל כלפי המטופלים. 

הפעם מכוון הזרקור  אל רשלנות  מקצועית של מעסיקים

בשטח הרפואה כלפי מועסקיהם ובגרימת נזקי גוף.

זה מאפשר תביעה אזרחית  בגין רשלנות ונזקי גוף

ומקנה פיצויים למועסק שנפגע .

לא רבות נכתב או דובר על הנושא.

שני פסקי דין שניתנו לאחרונה עוסקים ברשלנות המעסיק 

בשטח הרפואי כלפי מועסקיו,  תוצאת הפרת חובות הזהירות 

ומבחן הצפיות לנזקים לאותם עובדים.

המקרה הראשון עוסק בתביעה שהוגשה עי סייעת שנדבקה בצהבת נגיפית מסוג C

בעת עבודתה במרפאת רופא השיניים הנתבע.  

התובעת עבדה משך שש שנים במרפאתו.לטענתה נדבקה בצהבת הנגיפית

עקב תנאי עבודה לא תקניים בעת ניקוי כלים המיועדים לניתוחים.

בעדותה ציינה שהרופא לא הקפיד במרפאתו על תנאי  סניטציה וחיטויי 

המכשירים כנדרש על פי הסטנדרט המקצועי.

כל פעולות החיטוי בין המקרים בוצעו תחת לחץ ועומס עקב הרצון

לטפל בכמה שיותר מטופלים.

לכן אי הקפדה על הכללים המחייבים הליך ניקוי יסודי וסטריליזציה

מותנת זמן מוגדר. הדרישה לניקוי מהיר לא תאם את הכללים.

לא מעט פעמים נדקרה מהכלים המזוהמים.

הערותיה  בנושא  נפלו על אוזניים אטומות.

כמו כן ציינה שעקב העומס, הרופא לא נהג לקחת אנמנזה ממטופליו

ולכן זה השליך ישירות על המידע לגבי מצבם הרפואי של הפציינטים,

ולא איפשר נקיטת אמצעי הגנה בעת חשד לטיפול במטופלים הלוקים במחלות מדבקות.

מחלתה אובחנה בוודאות בתקופה שעבדה אצל אותו רופא שיניים,

אם כי המעסיק טען שעדות להמצאות הווירוס הייתה בתקופה קודמת להעסקתה אצלו

וכי עבדה גם במקומות אחרים ולכן התכחש לאחריותו .

כמו כן טען בתוקף שהמרפאה מנוהלת בהתאם לדרישות המחמירות

של סטריליזציה וחיטוי מכשירים ניתוחיים והתובעת התפטרה עקב חילוקי דעות ביניהם.

התובעת ועדה נוספת שעבדה עמה הגדירו את המרפאה  בין הטיפולים:

ספוגת דם כקצבייה וחידדו שהכלים לא נוקו וחוטאו כנדרש עקב הלחץ

והרצון של הרופא  לטפל בכמה שיותר מטופלים.

התובעת  ציינה שאומנם היא סייעת ותיקה  ועבדה גם במקומות אחרים,

אך הקפידה על בדיקות דם שנתיות ורק לאחר שהחלה לחוש ברע 

בעודה עובדת אצל  המעסיק התגלתה  המחלה בצורה ברורה ופעילה.

לציין שהמומחים הרפואיים מצד התובעת והנתבע הסכימו שאכן

קיים סיכוי שנדבקה מדקירה לאחר ששללו אפשרויות אחרות זאת מתוקף עבודתה כסייעת.

 השופטת קבעה בשאלת האחריות שהנתבע חב בחובת זהירות כלפי התובעת,

להבטיח סביבת עבודה בטוחה ומוגנת מפני תאונות של דקירה ממחטים וסכיני ניתוח.

מהתשתית הראייתית שנפרשה עלה , כי הנתבע לא הקפיד על סביבת עבודה

בטוחה למניעת תאונות מסוג זה.

העבודה נעשתה בלחץ רב וללא הקפדה על סטריליזציה של הכלים.

כמו כן על אף שהיה  מכשיר עזר לפירוק הסכינים שהסייעות לא השתמשו,

הרופא  לא חייב השימוש בו.

עם זאת, נקבע שהתובעת נושאת באשם תורם לאירועי הדקירות  ב20%

מאחר והייתה סייעת ותיקה והיה עליה להיזהר  מפני דקירות.

שאלת הנזק לא נקבעה עדיין.

ת"א 8627-03-13 עמראן נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

 

מקרה נוסף – תביעתה של אחות במחלקת יולדות נגד המעסיק

בית החולים "העמק " עפולה עקב פריצת דיסק .

הרקע: נפילת חולה  וחוסר היכולת להרימה.

התובעת אחות בבית חולים העמק. במשמרתה עזרה למטופלת,

יולדת שעברה ניתוח קיסרי, לרדת מהמיטה בפעם הראשונה מאז הניתוח למקלחת,

טיפול הנחשב שגרתי. בעת הקימה מהמיטה המטופלת התחילה לאבד הכרה. 

בניסיון למנוע ממנה ליפול על הרצפה ולקבל מכה בראש

התובעת השעינה את כל משקל גופה של המטופלת עליה.

באותו הרגע התחילה לחוש כאבים עזים בגב. 

התוצאה הייתה פריצת דיסק (שחייב ניתוח כריתת הדיסק מאוחר יותר).

בעקבות האירוע הייתה מושבתת מעבודה ושהתה בתקופת אי כושר מיום התאונה מעל שנה.

..בהמשך לא יכלה להמשיך בעיסוקה הקודם. נקבע עי בית המשפט שהאחריות

 לפגיעתה ולנזקים הנטענים אשר נגרמו לה עקב התאונה               

רובצת כולה על הנתבעת, בשל התרשלותה והפרת חובות חקוקות המוטלות עליה:

 

• לא סיפקה לעובדים תנאי עבודה אופטימליים.
• לא עשתה שימוש באמצעי בטיחות נאותים ונקטה בשיטת עבודה לא בטיחותית.
• לא הזהירה את העובדים מפני הסכנות הצפויות או הכרוכות בעבודה בשירותיה.
• לא נקטה באמצעים סבירים למניעת הסכנות, לרבות שימוש במגן לגב.
• לא הקצתה מספיק עובדים למחלקת היולדות.

בין עובד ומעביד קיימת חובת זהירות מושגית'.

זו הופרה מאחר והאחיות ביצעו מטלות אלה על בסיס יום יומי כחלק בלתי נפרד מתפקידן.

מעסיק סביר,היה יכול וצריך לצפות את הסיכון והנזק שעלול להיגרם לאחות ואף למטופלת,

ולנקוט באמצעי בטיחות סבירים למניעת הפגיעה.

בנוהל בית החולים היה עובד/ ת אחת שאמורה לטפל ביולדת (עם משקל כבד),

אחרי ירידה ראשונה מהמיטה, לאחר ניתוח קיסרי.

לכן סביר לצפות את התרחשות הנזק. על בית החולים היה  ליעד שתי אחיות

במשמרת באופן המאפשר לאחות שנתקלת בקושי להיעזר באחות שניה,

הזמינה לסיוע בכל עת.

זאת לא בוצע עי בית החולים.

לכן,נקבע כי שיטת העבודה הלקויה והבלתי בטיחותית אשר הנהיגה הנתבעת,

העמידה את התובעת במצב של סיכון בלתי סביר, ללא סיפוק אמצעי הגנה מתאימים,

דבר המעיד על רשלנותה.

 ת''א 10873-01-15 נטליה נ' בית חולים העמק

 

שני המקרים ממחישים שעוולת הרשלנות המקצועית בשטח הרפואי

קיימת גם בהיבט התעסוקתי ועובדים עלולים להיפגע מהפרת חובת הזהירות המושגית 

ומבחן הצפיות של המעסיק. הרשלנות מלווה בפגיעה  בעובד מבחינה בריאותית ותעסוקתית.

נקודה נוספת למחשבה בסוגית עוולת הרשלנות של המעסיק הרפואי מול המועסק

הינה סכנת פגיעה לצדדים שלישים, דהיינו המטופלים או החולים.

במקרה של הסייעת הכלים המזוהמים ועצם זה שהיא הייתה נגועה

בנגיף חשף את המטופלים לסיכון הדבקות.  

במקרה של האחות ביולדות  מעצם היותה לבד בשטח ממתינה לעזרה

עם פריצת דיסק  ויולדת  כבדת משקל ששוכבת עליה,

סיכנה אותה ואת היולדת שהייתה יכולה ליפול ולהיפגע בראשה.

 

ד"ר לבר סגל ענת עו"ד

לייעוץ