רשלנות רפואית ברפואת המשפחה

1. א. מורה דרך בן 61    פנה ב2012 לרופאת המשפחה בתלונות בדרכי השתן  וחשש  מבעיות עם הערמונית.הרופאה שלחה אותו לבדיקות שונות כולל  בדיקה  מכוונת לשלילת מחלה של הערמונית. על אף  הערכים החריגים  הרופאה לא התייחסה לכך לא עדכנה את א. ולא בדקה אותו  גופנית כנדרש לאור תוצאות הבדיקות. בהמשך על אף שנפגשו מספר פעמים הנושא לא עלה. רק שנה וחצי מאוחר יותר התגלה באקראי לאחר בדיקת סי.טי  עקב כאבי גב בלוטות לימפה מוגדלות באגן  וערכי הערמונית החוזרת  היו  גבוהים  מאוד ונצפו גרורות בעצמות. טופל  אונקולוגית ומצבו השתפר. הוגשה תביעה על פיצוי  בגין נזקי גוף בטענה לאיחור של שנה וחצי  באבחון הסרטן.בית המשפט קיבל התביעה וקבע שיש קשר סיבתי בין האיחור באבחון  למצבו הרפואי .נקבע "שכשיש תוצאה של בדיקה  שהרופא הפנה המטופל וחורגת מהנורמה ומחייבת המשך טיפול במיוחד במקרי מחלות מסכנות חיים חובה על הרופא לעדכן המטופל בדחיפות ולדון על המשך הטיפול מבלי  לתלות  את בחינת התוצאות ביוזמת המטופל". מכאן רשלנות ופיצויים.
2. ב.עבר התקף לב  חריף באפריל2001, בגינו נגרם לו נזק בלתי הפיך בגזע המוח, ותרדמת מוחלטת (COMA). הסתבר שבפברואר חודשיים קודם , עבר מסניף  קופת חולים לשני .  אז התייצבה בפני הרופאה רק אשת התובע שקיבלה הפניה לבדיקות כולל א.ק.ג ללא נוכחות התובע "כי שונא להיבדק". הרופאה לא דרשה שיחזרו עם הבדיקות של  התובע , לא בדקה אותו ולא רשמה  את ההפניות והבדיקות שהמליצה. כמו"כ לא בקשה תיק קודם.באפריל יומיים לפני אירוע התקף הלב הגיע  לבדיקה עקב  כאבים בחזה על אף שרשום בתיק  כאבים בחזה לא נשלח לא.ק.ג וגם לא הופנה למיון .

• נקבע בפסק הדין "עצם העובדה שרופא נותן לאדם הפניות לביצוע בדיקות שונות לרבות א.ק.ג. עבור אדם אחר, אינה תקינה בלשון המעטה. שיטת ריפוי ב-"שלט רחוק", מבלי לראות את החולה אינה ראויה ועלולה להוות תרומת רשלנות כשלעצמה.כן נקבע שאם יש תלונות מחשידות של כאבים בחזה באדם מבוגר  יש לבצע בדיקה  כמו א.ק.ג  או להפנות ישירות מיון.

• אם נסכם :
  

כל מטופל חדש יש להכיר את תיקו הרפואי הקודם,

יש לבדוק כל מטופל, לשמוע את תלונותיו  ולרשום את ממצאי הבדיקה.

באם נשלח לבדיקות, לרשום ולחזור ולברר מה התוצאות.

ולכן נקבע כי קיימת רשלנות ויש לפצות את התובע.

אינני יודעת אם רובכם ערים ומודעים לכך שרפואת  הקהילה  ובפרט רפואת המשפחה הראשונית בישראל נחשבת למובילה ולנושאת הדגל של הרפואה הראשונית  הציבורית בעולם .

מאפשרת לכול אחד ואחת מאיתנו  נגישות למערכת הרפואית בקהילה  בזמן אמת במצבי חולי פתאומיים  כמו חום, שפעת , כאבים מכל מיני סוגים  ובמיוחד מאפשרת בדיקה והערכה מהירה לשלילת מצבים מסוכנים ובעיתיים המצריכים אשפוז ,

כמו"כ מספקת טיפול תרופתי  נגיש  וזול. כן כן זול  בהשוואה  לשאר מקומות בעולם. 

בין היתר רופאי המשפחה אמונים  גם על מה שנקרא רפואה מונעת כשבמסגרת זו המטופלים נשלחים לבדיקות, חיסונים ועוד  על מנת למנוע מצבי חולי ברי מניעה  ובכך לחסוך צרות למטופלים ולמערכת.

אפשר לומר   שרופאי ורופאות  המשפחה היושבים בקופות ומקבלים את פנינו הם שומרי הסף .

אבל כמו  בכל מערכת  ישנם מצבים שהרופאים המטפלים  כושלים, מתרשלים או לא נוקטים בחובת הזהירות המצופה מאנשי מקצוע והתוצאה רשלנות רפואית שגורמת לעיתים לנזק בלתי הפיך למטופל.

חובת רופאי המשפחה לשמוע את הסיפור (אנמנזה) בפרוט

ואם אין קשר  בגלל השפה לדאוג למתורגמן או לפנות  למערכת תרגום שקיימת בכל הקופות,

 לבצע בדיקה  גופנית מפורטת, לרשום את האבחנה  המשוערת והממצאים הגופניים וכמובן לתעד את הבדיקות ששולחים והתרופות.  והחשוב מכל להסביר למטופל או המטופלת מה יש להם ,מה האבחנה המשוערת , איזה בדיקות עזר יש לבצע ומה חשיבותן וזאת בשפה מובנת ובגובה העיניים.

כשכל זה לא מבוצע  נפתח פתח לרשלנות.

 אם לא מסבירים שצריך לעשות בדיקות ולקבל את התוצאות, מה חשיבות הבדיקות? 

 על רופאי המשפחה לדרוש לבדוק שוב כל מי שהממצאים לא תקינים, להתקשר,

 לידע מה נמצא ולהמשיך בירור או טיפול.

תביעות רבות הוגשו  נגד רופאי משפחה שלא אבחנו, לא טיפלו ולא יידעו  את המטופל והתוצאה הסופית רשלנות, נזק  גופני ומוות.

תזכרו  שגם לכל אחד מאיתנו המטופלים והמטופלות יש אחריות ומחויבות במשוואה הזו והיא שיתוף פעולה,  מילוי הנחיות, הוראות וחזרה לרופא המטפל למעקב.

ד"ר ענת לבר סגל רופאה ועו"ד.

לקבלת המדריך כיצד להימנע מרשלנות רפואית

לקבלת ייעוץ

הנך מוזמן לשתף מידע חיוני זה עם חבריך