הקשיים הגורמים לאירועי רשלנות רפואית במחלקות לרפואה דחופה

חדרי המיון המוכרים  כמחלקות לרפואה דחופה זמינים לכול  בכל העולם המערבי  כולל ישראל  לאורך כל שעות היממה . זהו  שער הכניסה לחולים  ופצועים  לאבחון וטיפול רפואי במצבים דחופים ו/או מצבי חרום.  הפניה  בארץ ישירה ללא הגבלות ומעוגנת  בחוק זכויות החולה ס'12  המחייב הענקת טיפול לכול דורש. במצב שנוצר  העומס רב, צוות רפואי  בחסר  ולעתים צעיר ובוסרי.  זהו פתח לטעויות ועילה  לתביעות נזיקין שעניינן רשלנות רפואית.

מחקר  אפידמיולוגי של נתוני מאגר מבטחים לרופאים בארה"ב  בנושא תביעות מסוג רשלנות רפואית שנסגרו ביטוחית,  מצא שבמחלקות מיון רוב התביעות  נגד הרופאים לרפואה דחופה היו טעות באבחון. המצבים  הבריאותיים העיקריים  שבגינם הוגשו תביעות בגלל חוסר אבחון נכון היו אוטם שריר הלב ,דלקת התוספתן, ושברים.

לפניכם  שני מקרים התואמים את ממצאי  המחקר העוסקים בתביעות רשלנות בחדר מיון. מקרה של שבר בכתף שלא אובחן  בזמן אמת ודלקת  שריר הלב חדה תוצאת שפעת שלא אובחנה בזמן והסתימה במות בחורה צעירה .

המקרה של השבר בכתף לא אובחן בצילומי  המיון אלא  שבועיים מאוחר יותר ונגמר בניתוח.

הוגשה תביעה לבית המשפט כקריאת תגר  על "הנורמה הקיימת לפיה גורלו של אדם המזדמן לחדר מיון נקבע באופן מקרי על פי איכותו של הגורם הרפואי  שבו הוא נתקל".

בפסק הדין מומחה מטעם בית המשפט באורטופדיה של הכתף לאחר שנשאל איך היה נוהג  אורטופד סביר  בסיטואציה  בה עבד האורטופד שטיפל בתובע בנסיבות כפי שהיו בחדר מיון חיווה דעתו :"שאורטופד בחדר מיון הוא מתמחה או מומחה צעיר  אשר אין לו מספיק ניסיון  במקרים נדירים או מורכבים ולכן אחוזי הפספוס  גבוהים מאוד". בית המשפט לא קיבל את הילך הרוח שהשתקף מהדברים "אין מה לעשות כי זה מה שיש" וקבע שזה לא יכול לייצג סטנדרט רפואי סביר. אם מערכת רפואית תפקדה בסטנדרט  רפואי הנופל מסטנדרט סביר  המערכת הרפואית צריכה לשלם. לציין שגם צילומי הרנטגן לא נשמרו והקשו  על ההוכחה והפרשנות(ת"א 6218-06 פלוני נ' שרותי בריאות כללית)

המקרה השני דלקת חדה בשריר הלב  התבטא בשפעת שבעקבותיה הדרדרות וקריסת מערכות  שנגמרה במוות . בחורה  בת 26 חלתה בשפעת  מהזן הנפוץ מספר ימים לפני הגעתה למיון. בהגיעה למיון במצב כללי קשה, ל"ד נמוך, בדיקות מעבדה שהעידו על מצב מטבולי  לא תקין ותרשים א.ק.ג שהצביע  על ממצאים מחשידים לדלקת בשריר הלב . כל אלה לא זכו להתייחסות ראויה בזמן אמת עקב חוסר קומוניקציה  בין הרופאים ואי מעורבות רופאים בכירים  בשלב הקריטי של המיון. כל אותה עת טופלה עי רופאים זוטרים ורק לאחר שעות ארוכות נפל האסימון שהמצב אנוש  אך הטיפול המקצועי הגיע באיחור  כאשר הייתה כבר בשלב האל חזור שנגמר במוות שניתן היה למניעה. סיכויי החלמה מלאה היו  של 90% לפי חוות הדעת של מומחה רפואה דחופה וקרדיולוג שהוצגו עי התביעה . הצד שכנגד לא הצליח לערר קביעה זו.  תביעה זו נוהלה עי משרדי  ונגמרה בפשרה  בין האם למערכת הרפואית . שולמו פיצויים בגובה 2.5 מיליון שקל. מאחר  ומדובר בפשרה לא ניתן לציין פרטים מזהים.

המסר בנושא חדר מיון ובכלל  תמיד לברר מי מטפל בך. חובת המטפלים להציג עצמם ותפקידם לפי  ס' 6 בחוק זכויות החולה . לדרוש הערכה  והתייחסות  גם עי רופאים בכירים בעלי ניסיון. כמו כן  לדרוש ולשמור רשומה רפואית  וצילומי דימות מכל סוג  עי העתקת המסמכים שהמערכת מחויבת לבצע ולמסור. זה ימנע בעיות בעתיד.

לקבלת טיפים בנושא כיצד להימנע מרשלנות רפואית לחץ כאן

לייעוץ בנושא רשלנות רפואית

ד"ר ענת לבר סגל רופאה ועורכת דין