ארכיון תגיות: תביעת רשלנות רפואית

רשלנות רפואית בניתוח

כדאי לדעת-נקודות תורפה בדרך לחדר ניתוח

העבודה בחדר ניתוח דורשת תיאום מירבי בין אנשי צוות

מדיספלינות שונות: רופאים ( מנתחים ומרדימים), אחיות,

כוח עזר וטכנאים.

החולה המועמד לניתוח עובר שלבים רבים מרגע קבלת

ההחלטה על הניתוח ועד צאתו מחדר הניתוח.

בכל אחד משלבים אלה קיים סיכון לטעות, כאשר בחלק

מהמקרים הנזק הנגרם הינו תוצאה של רשלנות רפואית.

השלב הראשון בהליך כולל את ההערכה הקדם ניתוחית  

הרדמתית של המועמד לניתוח ע"י רופא מרדים, בד"כ במרפאת

"טרום הרדמה". זהו שלב קריטי שבו הרופא המרדים

עובר על ההיסטוריה הרפואית של החולה כדי :

א. להערך בצורה מיטבית לקראת פעולת ההרדמה .

ב. לבדוק האם החולה מאוזן מבחינת כל המחלות 

הנלוות מהן סובל והאם מסוגל לעבור את הניתוח בהרדמה כללית,

או הרדמה אזורית.

בשלב זה חייב להיות תיאום מושלם תוך העברת 

אינפורמציה עדכנית בין הרופא המטפל בקופ"ח , 

הרופא המנתח והרופא המרדים.

רשלנות רפואית בניתוח יכולה להיות תוצאה של כשל

תקשורתי בין אחד מהם.

בבית החולים הציבורי הרופא הקובע את התור לניתוח

אינו בהכרח המנתח והרופא המרדים במרפאת טרום-הרדמה

קרוב לוודאי לא יהיה הרופא המרדים בניתוח. לכן קיימת חשיבות

גדולה להעברת המידע בין הצוות הרפואי הן בע"פ והן ברישום 

מפורט בתיק החולה.

ברצוני להדגיש את החשיבות הגדולה של החולה בתהליך זה.

ככל שיהיה מעורב יותר בטיפול שמקבל ,הסיכוי לכשל תקשורתי יפחת.

 

להמשיך לקרוא רשלנות רפואית בניתוח

רשלנות רפואית בהרדמה

ערות בזמן הרדמה האם תמיד רשלנות?

ערות בזמן ניתוח בהרדמה  כללית הנו מצב שבו החולה בעת ניתוח משותק

מבחינת השרירים אך ער לסובב אותו.

קיימים שני מצבים:

1. החולה משותק ע"י תרופות להרפיית שרירים אך ללא מתן חומרי הרדמה.

   במצב זה החולה ער ומרגיש את כל הקורה אתו.    

2.  החולה מקבל תרופות נגד כאבים וגז צחוק (מטשטש את ההכרה)

    אך לא מקבל חומרי הרדמה (גזים נדיפים נשאפים)

   המדכאים את מערכת העצבים המרכזית.

   במצב זה החולה לרוב אינו מרגיש כאב בעת הניתוח

   אבל מסוגל לשמוע ולזכור כל מה שקורה סביבו.

 

להמשיך לקרוא רשלנות רפואית בהרדמה

מה את צריכה לדעת על מנת להימנע מרשלנות בהריון

מה צריך לדעת על מנת להימנע מרשלנות רפואית בהריון

תביעות בגין רשלנות רפואית בהריון  הינן בין השכיחות ביותר

בתחום הרפואי.הסיבות לדעתי נובעות מכך שהמעקב אחר

היולדת כיום דורש מיומנות גבוהה של מספר רב של מומחים

בתחומים של מיילדות, גנטיקה ועל שמע (אולטראסאונד)

והחשוב מכל רופא שיקבל את כל המידע ,יעשה אינטגרציה

 ויחליט לגבי המשך המעקב והבדיקות הדרושות.

 

להמשיך לקרוא מה את צריכה לדעת על מנת להימנע מרשלנות בהריון

רשלנות רפואית בהריון ולידה והשלכותיה.

רשלנות רפואית בהריון ולידה והשלכותיה.

תביעות בגין רשלנות רפואית בהריון ולידה הינן בין השכיחות ביותר

בתחום הרפואי.

הם גם היקרות ביותר ולעתים מסתכמות במיליוני שקלים.

הסיבה נובעת מההוצאות הגבוהות הרפואיות

והאחרות הדרושות בכדי לטפל ביילוד

ובהמשך במבוגר במשך שנים רבות.

להמשיך לקרוא רשלנות רפואית בהריון ולידה והשלכותיה.

התקף לב קטן- נשים, אירוע לבבי וזכויות החולה

התקף לב בנשים וזכויות רפואיות

אז באמת יש דבר כזה התקף לב נשי? 

יש ויש בניגוד לדעה הרווחת בציבור והן  בקרב מירב הרופאים.

על אף שמחלת לב כלילית נחשבת לבעיה רפואית השמורה למגדר הגברי,

יותר נשים מגברים  נפטרות ממחלת לב כל שנה .

להמשיך לקרוא התקף לב קטן- נשים, אירוע לבבי וזכויות החולה

רשלנות רפואית במהלך תהליך ההפריה החוץ גופית

 

רשלנות רפואית בהריוןדוגמאות לרשלנות רפואית במהלך תהליך ההפריה החוץ גופית- חלק ב

 

1.זרע זר– בביה"ח הרצליה מדיקל סנטר  ב2008 וביה"ח פוריה 2009 הוחדר זרע לא של בן זוג האישה שהייתה בהליך הפריה חוץ גופית. בשני המקרים האשם והסיבה לטעות היה הגורם האנושי שלא נקט  באמצעי הזהירות הדרושים.

להמשיך לקרוא רשלנות רפואית במהלך תהליך ההפריה החוץ גופית

הפריה חוץ גופית, ו- 5 הכשלים שחשוב שתדעו.

רשלנות רפואית בהריוןהפריה חוץ גופית ורשלנות רפואית

לואיז בראון נולדה ב1978. חוץ משמחת ההורים  והמיילדים  לידתה  סימנה את השינוי בדרך להשגת  הריון ולידה שלא בדרך הביולוגית הטבעית .

מדובר בתינוקת הראשונה שנולדה תוצאת הפרייה חוץ גופית  במעבדה,  מה שמוכר בשפת העם הריון מבחנה. מוערך ש10-15% מכלל הזוגות יחוו  צורה זו או אחרת של אי פוריות. התוצאה, זוגות רבים השתמשו בהליך לשם הולדת צאצאים, ועד 2006 דווח על יותר משלושה מיליון תינוקות שנולדו בדרך זו.

להמשיך לקרוא הפריה חוץ גופית, ו- 5 הכשלים שחשוב שתדעו.

רשלנות רפואית במיון

הקשיים הגורמים לאירועי רשלנות רפואית במחלקות לרפואה דחופה

חדרי המיון המוכרים  כמחלקות לרפואה דחופה זמינים לכול  בכל העולם המערבי  כולל ישראל  לאורך כל שעות היממה . זהו  שער הכניסה לחולים  ופצועים  לאבחון וטיפול רפואי במצבים דחופים ו/או מצבי חרום.  הפניה  בארץ ישירה ללא הגבלות ומעוגנת  בחוק זכויות החולה ס'12  המחייב הענקת טיפול לכול דורש. במצב שנוצר  העומס רב, צוות רפואי  בחסר  ולעתים צעיר ובוסרי.  זהו פתח לטעויות ועילה  לתביעות נזיקין שעניינן רשלנות רפואית.

להמשיך לקרוא רשלנות רפואית במיון

טיפול שורש – רשלנות ולקחים

רשלנות רפואית שיניים

רשלנות רפואית בטיפול שורש והלקחים שיש להסיק

נתאר מקרה של אישה אשר עברה טיפולי שורש בשיניים בלסת עליונה משמאל אשר בעקבותיהם החלה לסבול  מכאבים מתמשכים בלחי שמאל מלווה בהפרעה בתחושה בלחי שמאל.

השאלה שהיתה שנויה במחלוקת בין הצדדים היתה: האם הייתה רשלנות רפואית בטיפול או שמא מדובר בפרקטיקה מקובלת. לעומתם אנו שואלים: האם ניתן להפיק לקחים מהמקרה כדי להימנע ממקרים דומים בעתיד.?

תיאור המקרה: אישה בת 35 פנתה לרופא שיניים כללי לקבלת טיפול , וזאת בעקבות כאבים באחת משיניה. לאחר שבדק את התובעת החל הרופא בביצוע טיפול מקיף במספר שיניים.

המחלוקת בין הצדדים הייתה באשר לטיפול בשתי שיניים בלסת עליונה משמאל.הטיפולים בשתי השיניים כללו חידוש טיפול שורש  (היה טיפול שורש שהיה לקוי) וביצוע מבנה. בעקבות הטיפול סבלה התובעת מכאבים קשים בלחי שמאל. היות והכאבים לא חלפו חזרה האישה לרופא אשר בדק אותה וקבע כי הכאבים מקורם ב"ציסטה" הממוקמת בקצה שורש השן אשר יש להוציאה לדבריו בניתוח. לאחר מספר ימים בוצע ניתוח לקיטוע חוד השורש. לאחר הניתוח החלה התובעת להרגיש כאבים עזים בצד השמאלי של פניה באזור הלחי השמאלית, האף וגלגל העין. כמו כן סבלה מאובדן תחושה ונפיחות בלחי השמאלית שהיתה תוצאה של פגיעה בענף של העצב החמישי.

מחוות דעתו של מומחה שהוסמך ע"י בית המשפט ניתן היה ללמוד כי פגיעה בעצב כפי שאירע אינה סיבוך מוכר או אפשרי הנלווה לחידוש טיפולי שורש או לניתוח קיטוע חוד השורש. התוצאה לדעתו של הנזק העצבי מעידה על טיפול רשלני.

כמו כן התייחס המומחה מבחינת הרשלנות גם לביצוע הטיפולים על ידי הרופא שאינו מומחה לטיפולי שורש. אמנם בפרקטיקה הקיימת טיפולי שורש מבוצעים בידי רופאי שיניים כלליים ,ואולם לדעתו יש לבצעם בידי מומחים במיוחד במקרה הנדון כיון שהיה מדובר בחידוש טיפול שורש , המבוצע לאחר שטיפול השורש הקודם נכשל. לדבריו " ככל שיש צורך בחידוש טיפול שורש, המשמעות היא שמישהו נכשל בטיפול השורש הראשון ועל כן יש צורך באדם עם מיומנות גבוהה ,ובהתמחות ספציפית לטיפול זה. בנוסף היה על רופא השיניים להפנות את התובעת למומחה לשם ביצוע הניתוח של קיטוע חוד השורש".

טיפולי השורש והניתוח אשר בוצעו ברשלנות  הם שגרמו לדעתו לנזק העצבי ולצורך לעקור בהמשך את השיניים.

לקחים

 רפואת השיניים התפתחה בשנים האחרונות בצעדים גדולים, הן מבחינת ההתמקצעות של הרופאים, המכשור הטיפולי והאבחנתי והן מבחינת החומרים שמשתמשים בהם רופאי השיניים בפרותטיקה ׁ(שחזור שיניים ותותבות)ובאנדודונטיה. (טיפולי שורש) ולכן המלצתי ,אם יש צורך בביצוע טיפול שורש יש לפנות לרופא מומחה בטיפולי שורש אשר בעזרת מיומנותו והמכשור שיש לו מסוגל למצוא את כל התעלות בשן, לאטום אותם ולמנוע התפתחות זהום ובהמשך איבוד השן.

ד"ר לבר סגל ענת רופאה ועורכת דין

לייעץ בנושא רשלנות רפואית

לקבלת טיפים בנושא כיצד להימנע מרשלנות רפואית לחץ כאן