ערות בזמן הרדמה האם תמיד רשלנות?
ערות בזמן ניתוח בהרדמה כללית הנו מצב שבו החולה בעת ניתוח משותק
מבחינת השרירים אך ער לסובב אותו.
קיימים שני מצבים:
1. החולה משותק ע"י תרופות להרפיית שרירים אך ללא מתן חומרי הרדמה.
במצב זה החולה ער ומרגיש את כל הקורה אתו.
2. החולה מקבל תרופות נגד כאבים וגז צחוק (מטשטש את ההכרה)
אך לא מקבל חומרי הרדמה (גזים נדיפים נשאפים)
המדכאים את מערכת העצבים המרכזית.
במצב זה החולה לרוב אינו מרגיש כאב בעת הניתוח
אבל מסוגל לשמוע ולזכור כל מה שקורה סביבו.
על אף שמצב זה אינו שכיח בעת הרדמה כללית הוא זוכה לתהודה
עקב חשיפה תקשורתית במדיה הכתובה,סרטים (סכין בלב) וראיונות לטלוויזיה.
זהו הסיוט הגדול ביותר של כל מנותח להתעורר באמצע ההרדמה ,לשמוע ולהרגיש
מבלי יכולת להגיב. השכיחות כפי שציינתי לא גדולה וניתן להגדירה כנדירה,
אולם ההשפעה על מי שחווה זאת קשה. מדובר בהשלכות פסיכולוגית ונפשיות
לעתים לזמן ממושך ומלווה בהופעת הפרעת דחק פוסט טראומטית(PTSD).
מתוך מאגר נתונים של תביעות רשלנות רפואית סגורות בהרדמה בארה"ב נמצא
ש 1.9% מהתביעות היו בגין ערות בהרדמה .
מהנתונים לאורך השנים הן מהתביעות והן במחקרים שונים עולה תמונה שמדובר
לרוב בנשים צעירות תחת גיל ששים, בריאות גופנית שעברו ניתוחים בררנים(אלקטיביים).
באותו מאגר של תביעות רשלנות רפואית סגורות שמקורו היה איגוד המרדימים האמריקאי
נמצא שברוב התביעות מהסוג הראשון ב-94% מהמקרים בלטה התנהלות מקצועית שסטתה
מהתנהלות הרופא המרדים הסביר מאופיינת בסטנדרט טיפולי לקוי. ההתנהלות הלקויה באה
לידי ביטוי בסימון שגוי של מזרקי התרופות, דהיינו החומר שהוזרק לחולה היה חומר
להרפיית שרירים במקום תרופות הרדמה.
יוצא שברוב המקרים מהסוג הראשון נמצא שהייתה רשלנות רפואית.
בסוג הערות השני של זכירה ושמיעת כל המתרחש בניתוח רק ב 43% מהתביעות
נמצא סטנדרט טיפולי ירוד.כלומר רק בפחות ממחצית המקרים הייתה רשלנות רפואית.
סוג זה של ערות בהרדמה התאפיין במתן תרופות נרקוטיות(תרופה לשכוך כאבים)
ומתן מרפי שרירים יחד עם גז הצחוק אך ללא חומרי הרדמה נדיפים נשאפים
המשפעים על הערות המוחית בצורה משמעותית.
לציין שברוב תביעות מצבי הערות מעורבות יותר נשים
בעיקר בפרוצדורות גניקולוגיות או מילדותיות. זה בולט יותר בקרב יולדות
שעוברות הרדמה על רקע ניתוח קיסרי בהרדמה כללית.
בסוג זה של ניתוח מצבו של העובר לפני הוצאתו מהרחם מכתיב סוג הרדמה שטחי יותר
על מנת לאפשר הוצאת ילד ער.
בניסיון למזער את התופעה נכנס לשימוש מכשיר הBIS המחובר עי אלקטרודות
לראש החולה ומנתר עי ניטור דומה לEEG את פעילות גלי המוח ומכתיב
לפי פרמטרים קבועים אם להעמיק את ההרדמה או לא.
על אף שהמכשיר מוצג כמכשיר שאמינותו מוחלטת לעתים מתקבלת תמונה מוטה לשני הכוונים עם ההשלכות הנלוות.
הסיבה לבעיה נובעת מחוסר יכולת לבצע הערכה אובייקטיבית של המכשיר
מאחר ואלגוריתם הפעלתו פותח עי החברה ונשמר בסוד.
עורכי הדין לא ששים לתבוע אירועי רשלנות רפואית בהרדמה
שסיבתם ערות בעת הרדמה מאחר ולרוב אין נזק גופני מוכח והפיצויים נמוכים.
במידה והינך רוצה להתייעץ עם עורכת דין ורופאה
המתמחה ברשלנות רפואית השאר/י פרטים
או התקשר/י ל 054-3025258.
ד"ר לבר סגל ענת