כדאי לדעת-נקודות תורפה בדרך לחדר ניתוח
העבודה בחדר ניתוח דורשת תיאום מירבי בין אנשי צוות
מדיספלינות שונות: רופאים ( מנתחים ומרדימים), אחיות,
כוח עזר וטכנאים.
החולה המועמד לניתוח עובר שלבים רבים מרגע קבלת
ההחלטה על הניתוח ועד צאתו מחדר הניתוח.
בכל אחד משלבים אלה קיים סיכון לטעות, כאשר בחלק
מהמקרים הנזק הנגרם הינו תוצאה של רשלנות רפואית.
השלב הראשון בהליך כולל את ההערכה הקדם ניתוחית
הרדמתית של המועמד לניתוח ע"י רופא מרדים, בד"כ במרפאת
"טרום הרדמה". זהו שלב קריטי שבו הרופא המרדים
עובר על ההיסטוריה הרפואית של החולה כדי :
א. להערך בצורה מיטבית לקראת פעולת ההרדמה .
ב. לבדוק האם החולה מאוזן מבחינת כל המחלות
הנלוות מהן סובל והאם מסוגל לעבור את הניתוח בהרדמה כללית,
או הרדמה אזורית.
בשלב זה חייב להיות תיאום מושלם תוך העברת
אינפורמציה עדכנית בין הרופא המטפל בקופ"ח ,
הרופא המנתח והרופא המרדים.
רשלנות רפואית בניתוח יכולה להיות תוצאה של כשל
תקשורתי בין אחד מהם.
בבית החולים הציבורי הרופא הקובע את התור לניתוח
אינו בהכרח המנתח והרופא המרדים במרפאת טרום-הרדמה
קרוב לוודאי לא יהיה הרופא המרדים בניתוח. לכן קיימת חשיבות
גדולה להעברת המידע בין הצוות הרפואי הן בע"פ והן ברישום
מפורט בתיק החולה.
ברצוני להדגיש את החשיבות הגדולה של החולה בתהליך זה.
ככל שיהיה מעורב יותר בטיפול שמקבל ,הסיכוי לכשל תקשורתי יפחת.
בנקודה זו חשוב להזכיר את טופס ההסכמה לניתוח. אמנם כיום קיימים
טופסי הסכמה ייעודיים לניתוחים השכיחים, אך למרות זאת החולה חייב
לבקש הסבר מפורט לגבי הסיכונים והסיכויים של הניתוח בשפה מובנת
וברורה.
נקודת תורפה נוספת היכולה להסתיים ברשלנות רפואית בניתוח הינו
בחדר הקבלה לפני הניתוח. קיימים נהלים ברורים למניעת מצבים של
ניתוח החולה הלא נכון, ניתוח הצד הלא נכון ( באיברים זוגיים)או ניתוח
האיבר הלא נכון. אי הקפדה על נהלים אלה יכולה להסתיים בטעות,בנזק
ותביעת רשלנות בגינה .
בתוך חדר הניתוח השכבת החולה על שולחן הניתוחים הינה פעולה הדורשת
שיתוף פעולה בין המנתח,הרופא המרדים והאחות וזאת בכדי להקטין את הסיכון
של תנוחה לא מיטבית של המנותח שתגרום לחץ על עצב פריפרי שתוצאתו נוירופתיה.
בין הנזקים היטרוגניים נמנה:כוויות כתוצאה מחומרים כימיים ,מבעיות הארקה
של מכשיר הדיאטרמיה ומתפקוד לקוי של מזרני החימום.
התקשורת בין הרופא המרדים למנתח הינה קריטית להתנהלות תקינה
של הניתוח . למשל התראה של המנתח למרדים על התפתחות דימום, אירוע
שיכול להשפיע על מצב החולה ואשר דורשת תגובה מהירה של המרדים.
כשלים בעת הניתוח יכולים להיות גם כתוצאה ממתן עצמאות יתר למתמחים
בבתי החולים הציבוריים ואי לקיחת אחריות אקטיבית של המומחה כאשר
המתמחה מבצע את הניתוח.
כיום כשהכירורגיה האנדוסקופית והלפרוסקופית נכנסת לשטחים רבים
עולה הרבה פעמים השאלה של המיומנות הניתוחית והניסיון במקרים
של תביעות משפטיות.
רשלנות בניתוח שאסור שתקרה הינה השארה בשוגג של גוף זר במהלך הניתוח
אשר גורמת לנכות כאב וסבל ומחייבת ניתוח נוסף להוצאתו . השארת מכשור רפואי,
פד בחלל הבטן או החזה או צינוריות נקוז.
האחריות מוטלת על הצוות הרפואי בסיום הניתוח אחיות ומנתחים גם יחד.
באחריותם הבלעדית לוודא שאכן הספירה הושלמה ולא הושארו מאחור פדים
ומכשור רפואי ניתוחי.
בת"א (מחוזי ים) 978/91 יהודה כתבי נ' ד"ר שאול שגיבׁׁ(ניתן ביום 21.5.96)
הושאר פד בניתוח גב ואותר במקרה בניתוח חוזר ארבעה חודשים מאוחר יותר ושגרם
לזיהומים וכאבים בין הניתוחים.
נפסק פיצוי בגין כאב וסבל של 150.000 ש"ח ופיצוי על הניתוח הנוסף.
ת.א 6993/01 (שלום י-ם) חרל"פ אליעזר נ' הדסה (ניתן ב7.7.02)
הושארו מספריים גדולים בבטן וגילויים חודש מאוחר יותר לאחר
CT בטן עקב תלונות חוזרות ונשנות של התובע.
נפסק פיצוי בגין כאב וסבל של 80.000ש"ח.
גם ניתוח באיבר לא נכון מוגדר כרשלנות רפואית ומזכה בפיצוי,
כמו"כ גרימת כוויה מדרגה שניה או שלישית במהלך ניתוח. בת.א 22500-08-11 (שלום -ת"א)
פלונית נ' ביה"ח וולפסון ומ"י (ניתן 3.3.2015) נגרמה כוויה בעכוזה של התובעת
עת נותחה נתוח דחוף עקב שבר בכף הרגל משך חמש שעות. בתביעה, בית החולים נמצא
אשם שלא ננקטו אמצעי זהירות מקובלים ושלא ביצע בדיקה לאחר האירוע
ולא העיד את המעורבים.לתובעת נקבעו 10% נכות צמיתה על פי חוות דעת רפואית
ונפסקו 170000 ש"ח בגין נזק לא ממוני שכלל פצוי בגין הכוויה וכאב וסבל
שהיו מנת חלקה של התובעת.
בקבוצת רשלנויות מפוקפקת זו נכללת גם טעות במתן מוצרי דם שלרוב
הינה קטלנית למטופל ,מה עוד שקיימים נהלים וכללים ברורים ונוקשים
למניעת טעות מסוג זה.
משרד הבריאות מהיותו ער לאירועי רשלנות מהסוג שצוינו והמוגדרים כ"אירועי בל יקרו"
הוציא חוזר מנכ"ל ב2011 שמטרתו להגביר השמירה על המטופלים ולהפחית
האירועים למינימום .
בסיום הניתוח
מעבירים את החולה מחדר הניתוח לחדר ההתאוששות ומשם למחלקה.
היות והצוותים המטפלים מתחלפים במעבר ממקום למקום, אי העברת האינפורמציה
המלאה על מצב החולה מצוות לצוות וההמלצות הטיפוליות תוך רישומם בגליון החולה
יכול לגרום לכשל טיפולי,לנזק ולתביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח.
לסיכום: כדי לעבור את כל תהליך הניתוח בהצלחה יש לקחת אחריות
ולהיות מעורב אישית בכל השלבים.
1. לברר את הסיכונים והסיכויים של הניתוח.
2. לברר האם קיימות חלופות נוספות .
3. מה הנסיון והמיומנות של המנתח בסוג הניתוח שצריך לעבור.
4. לדאוג למכתב מפורט מרופא המשפחה לרופאים המטפלים בביה"ח.
5. לדאוג שהאינפורמציה עברה במלואה ונרשמה בגיליון האשפוז.
6. לדאוג שתווית עם שמך צמודה ליד, למיטה ולגליון האשפוז.
7. לדאוג שצד הניתוח סומן. (באיבר זוגי)
8. להיות מעורב בכל דבר. לא להתבייש לשאול במידה ומשהו לא ברור.
בהצלחה!!!
לקבלת טיפים בנושא רשלנות רפואית
למדריך כיצד להימנע מרשלנות רפואית
במידה והינך רוצה להתייעץ עם עורכת דין ורופאה
המתמחה ברשלנות רפואית השאר/י פרטים
או התקשר/י ל 054-3025258.
ד"ר לבר סגל ענת עו"ד
הנך מוזמן/ת לסמן "אהבתי"