הפריה חוץ גופית ורשלנות רפואית

לואיז בראון נולדה ב1978. חוץ משמחת ההורים  והמיילדים  לידתה  סימנה את השינוי בדרך להשגת  הריון ולידה שלא בדרך הביולוגית הטבעית .

מדובר בתינוקת הראשונה שנולדה תוצאת הפרייה חוץ גופית  במעבדה,  מה שמוכר בשפת העם הריון מבחנה. מוערך ש10-15% מכלל הזוגות יחוו  צורה זו או אחרת של אי פוריות. התוצאה, זוגות רבים השתמשו בהליך לשם הולדת צאצאים, ועד 2006 דווח על יותר משלושה מיליון תינוקות שנולדו בדרך זו.

בין  הסיבות לחוסר פוריות ניתן  לציין  גיל מבוגר של האישה, נזקים או חסימות של החצוצרות עקב דלקות של האגן, דלקת  רירית הרחם, ובעיות פריון אצל הגבר, הכוללות כמות זרע ירודה או חסימות בצינורות הזרע.

התהליך עצמו   מחולק למספר שלבים:

1.גרימת ביוץ יתר מעבר לביצית אחת  חודשית שהשחלה מייצרת   באופן רגיל ע"י מתן תרופות לגירוי היתר.

2.שאיבת  הביציות   מזקיקי השחלה בעזרת אולטראסאונד ומחט שואבת תחת אילחוש מקומי או  הרדמה תוך ורידית.

3.הזרעה של הביצית ע"י זרע הגבר בתא בסביבה מבוקרת. אם יש ספק הזרע מוחדר בצורה מלאכותית לביצית. כאשר הביצית המופרית מתחילה להתחלק, היא הופכת לעובר.

4. לאחר כחמישה ימים, העובר התקין יהיה בעל מספר תאים אשר ימשיכו ויתחלקו באופן פעיל. זו גם התקופה בה נבדקות בעיות גנטיות ידועות אצל הזוג וזאת לפני החזרת הביצית המופרית לרחם. המטרה  מניעת  לידת ילדים עם תסמונות גנטיות.

5.העוברים מוחזרים אל תוך הרחם של האישה לאחר כ- 3 עד 5 ימים מרגע הוצאת הביציות וביצוע תהליך  הIVF. מחזירים לרחם של האישה יותר מאשר עובר אחד, דבר אשר יכול להוביל להריונות מרובי עוברים . גיל האישה או מצבה  המילדותי  הינם פקטור במספר  העוברים המוחזרים. הנותרים נשמרים בהקפאה עד חמש שנים.

בישראל  יש מימון בסל הבריאות למספר מחזורי הפריה עד הולדת שני ילדים חיים לכל אזרחית ישראלית תושבת ישראל. גישה נדיבה וליברלית זו אינה נחלת העולם. הסיכון למומים מולדים בהריונות שהושגו בעזרת הפריה חוץ-גופית  גבוה בכ-50%-30% (סיכון יחסי של 1.5-1.3) ממספר המומים המולדים בהריונות ספונטניים. שכיחות מוגברת במיוחד  – מומי לב (פי 4-2), מומים במערכת המין ודרכי השתן (פי 5-2), מומים פתוחים בעמוד השדרה (פי 5-4)  ומומי שסע בפנים (פי 2).הגורמים האפשריים לריבוי המומים: ריבוי הריונות מרובי-עוברים, פגות וסיבוכי היריון אחרים, כמו גם גיל ההורים, מחלות רקע ומתן תרופות, כולם חשודים כגורמים אפשריים . הנתונים הקיימים מצביעים על קשר בין טיפולי פריון לבין עלייה קטנה, אם כי משמעותית, בשכיחות מומים מולדים, במיוחד מומי-לב, מומים פתוחים של מערכת העצבים, מומי שסע של הפנים, מומים של אברי המין ודרכי השתן ותסמונות גנטיות הקשורות להפרעה במנגנון ההטבעה(   ספט  2010 Israeli journal of Ob/Gyn)

ההליך המורכב  מהווה פתח לבעיות וסטיות מהסטנדרט הסביר,ובלא מעט  פעמים עם יצירת מצב נזקי  המוגדר רשלנות רפואית. הדוגמאות לצערי רבות – חסר נהלים, חסר ערנות ,טעות אנוש, אי התנהגות אתית כנדרש וכמצופה מאנשי מקצוע ועד להתנהלות פלילית כאשר  הגורם הכספי מהווה  זרז נכבד.

לקבלת טיפים בנושא כיצד להימנע מרשלנות רפואית לחץ כאן

בהמשך אביא דוגמאות לכשלים במהלך התהליך שהגיעו לכדי תביעת רשלנות בבתי המשפט ואשר חשוב שתהיו מודעים אליהם.

ד"ר לבר סגל ענת רופאה ועורכת דין