התקף לב בנשים וזכויות רפואיות

אז באמת יש דבר כזה התקף לב נשי? 

יש ויש בניגוד לדעה הרווחת בציבור והן  בקרב מירב הרופאים.

על אף שמחלת לב כלילית נחשבת לבעיה רפואית השמורה למגדר הגברי,

יותר נשים מגברים  נפטרות ממחלת לב כל שנה .

מחקרים משנות התשעים של המאה העשרים  במסציוסטס ומרילנד מצאו הטיה מגדרית לרעה  בטפול במחלת לב כלילית בנשים  שאושפזו בחשד  לאירוע  לב חריף. על אף החשד לאוטם הנטייה הייתה מיעוט הפניות לפעולות אבחנתיות וטיפוליות .  מאידך מחקר נוסף מאותה עת  הדגים שנשים שכן אובחנו כסובלות ממחלה  כלילית  משמעותית כן זכו לטיפול  זהה לגברים עי ניתוח מעקפים אבל אבוי מעט מדי מהן הופנו לברור המקדים.  מחקר זה זכה לשם "תסמונת ינטל" על שם ינטל של בשביס זינגר שהתחפשה לגבר ורק כך יכלה ללמוד בישיבה. גם כאן רק לאחר שאשה הוכיחה שהיא יכולה להיות זהה לגבר ובמקרה  זה הוכחת קיום מחלה כלילית משמעותית – עברה ניתוח מעקפים כמו שעברו גברים(NEJM  1991  ).נכון להיום רלוונטיות  תסמונת ינטל   פחתה במידה מסוימת עקב  המודעות ההולכת וגדלה למחלת לב כלילית בנשים אבל עדין יש מקום לשיפור וקדום המחקר בנושא.

האתגר הרפואי והאישי הנו  הבנת התלונות הקליניות שהן שונות מאלו  של  הגברים בעת אירוע לבבי חריף, ותרגומן  לקריאה לעזרה מהירה יותר מאשר כיום. גברים ממהרים   להזעיק עזרה – 105 דקות בממוצע  בעוד שנשים  חולף מעל 120 דקות ויותר  מהאירוע  עד שמחליטות להזעיק עזרה (נתוני איגוד הקרדיולוגים הישראלי).  אחת המשימות  הינה של הנשים ,להיות מודעות לתסמינים הייחודיים  המאפיינים את מחלת הלב הנשית ולנקוט באמצעי מזעור  ומניעת סיכון  זה במקביל לצוות הרפואי.

אז מה התסמינים של התקף לב בנשים ?

נאמר כך- מדובר בתסמינים בלתי טיפוסיים ,לא קלאסיים או בעוצמה פחותה מאלו המאפיינים התקף לב בגברים  כמתואר  בספרי הלימוד  הרפואיים .

תשכחו מהתמונה  הדרמטית השכיחה של גבר שאוחז בחזהו מזיע  ומתמוטט.  אצל הנשים מופיעה תחושת  סוג מסוים של כאב לחץ בחזה  או אי נוחות שקשה להגדירה, לא עוצמתית במיוחד וברב הפעמים גם זה לא קיים .

קוצר נשימה (עד 50%) הינה תלונה בולטת ושלטת שיכולה להופיע  גם ימים לפני האירוע החריף, כאבים בלסת, צוואר  כתפיים וגב  עליון ואי נוחות ביטנית. צרבות בחילה או הקאות מלווה בזיעה ,עייפות לא מוסברת  וחרדה לא ברורה.

החשוב הוא שזה מופיע גם במנוחה או מתוך שינה. אחת הבעיות שנשים נוטות להגיע לחדר מיון באיחור  עקב אי הבנת או הכחשת התלונות , תחושת אי נעימות ופחד לגרום לאזעקת שווא.

האם רק נשים מעל גיל 65 צריכות לחשוש ממחלת לב כללית.? לא! מסתבר שבתקופתנו גם נשים  צעירות עלולות לפתח  מחלת לב כלילית עקב  גורמי רקע  כעישון, השמנת יתר, ספור משפחתי , סכרת ויתר ל"ד.  כל זה מצריך שינוי בהרגלי החיים ופעילות גופנית על בסיס קבוע בנוסף למודעות.

הטיפול בגברים ונשים זהה מבחינת ההתערבות הרפואית עי ניתוחי מעקפים והחדרת תומכנים בנוסף לטפול תרופתי.  בעיית הנשים שכלי הדם הלבביים קטנים יותר וצרים ותוצאות הפעולות הפולשניות ניתוחיות לא תמיד ברות ביצוע או צולחות.

ככלל כל אישה  צריכה לדעת שכאשר מופיעות תלונות או תחושות   המחשידות לאירוע לבבי לנקוט  לפי האמרה השגורה בזרגון הרפואי " כשיש ספק אין ספק".  יש לפנות לרופא/ה המטפלים או למיון לאבחון.  אם זה קורה  בבית יש להזמין נט"ן דחוף כדי לקצר זמנים ולהציל כמה שיותר  שריר לב  וכן כפי שממליצה קרדיולוגית אמריקאית " רצוי להיכנס למיון מחוברת למוניטור.  זה מזכה בהתייחסות וטפול מידי  גם אם את אישה" .

הבשורות הטובות- עקב המודעות הגוברת  לשוני המגדרי במחלת הלב הכלילית הוקמו  מרכזים ייעודיים למחלות לב לנשים דוגמת המרכז לבריאות לב האישה הדסה ירושלים, ומרפאות נוספות לבריאות לב האישה בביה"ח בלינסון ואיכילוב.

ולסיום  מימוש הזכויות הרפואיות:

1. זכויות בביטוח הלאומי – לאחר התקף לב יש לפנות למימוש זכויות נכות רפואית  ושירותים מיוחדים בביטוח הלאומי, המוענקות תחילה לשלושה חודשים- 100%נכות רפואית זמנית. בתקופת  שלושת החודשים הבאים 50% ואח"כ  בהתאם למצב הרפואי  ודרגות  התפקודיות של הלב .אחוזי נכות רפואית  קובעים  את אחוזי הנכות התפקודית  ויכולים לזכות בקצבה  זמנית או קבועה. כמו כן אם % הנכות הרפואית  הינם מעל 90% גם בחלוף  185 ימים מקרות האוטם ניתן להגיש בקשה לפטור ממס הכנסה למי שעובד ומשתכר .
2. תביעה בגין תאונת עבודה- אם האירוע התרחש בזמן העבודה או בסמוך לתחילתה/ סיומה והוכח אירוע חריג  בחומרתו ועוצמתו מבחינת העקה (סטרס) וניתן לקשור סיבתית את האוטם לאירוע ניתן לתבוע את הביטוח הלאומי שיכיר באירוע כתאונת עבודה. לא פשוט  להוכיח  אך שווה לנסות.
3. תביעה ברשלנות רפואית– באם ההתנהלות הרפואית טיפולית הייתה רשלנית  ולא כמצופה ונדרשת מרופא או רופאה סבירים ובעקבות כך  נגרם נזק  גופני וניתן להוכיח קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק .

יש לזכור כי נשים הן לא גברים קטנים ועל כן ההתנהלות הרפואית והסביבתית צריכה להיות מותאמת מגדר בעת חשד לאוטם שריר הלב או מחלה כלילית.

לקבלת המדריך כיצד להימנע מרשלנות רפואית לחץ כאן

במידה והינך רוצה להתייעץ עם עורכת דין שהינה גם רופאה

המתמחה בזכויות החולה וברשלנות רפואית השאר/י פרטים

או התקשר/י ל 054-3025258.

ד"ר  ענת לבר סגל, רופאה ועורכת דין

מידע  בנושא זכויות ניתן למצוא גם באתר הביטוח הלאומי וכל זכות